אני כותבת כי אני לא יכולה אחרת. אם אני לא כותבת כואב לי הראש. אני בוהה במסך ומתבשלת לאיטי באור המסנוור ובעומק שינאה עצמית מייסרת. המסכים האלה לא בשבילי. קלות הכתיבה על מקלדת, זה לא בשבילי. אני לא שייכת לזה. הרעש של מקש הרווח בכל פעם שהבוהן מקישה בו. ההסתבכות עם בחירה בדגם של מחשב, צורה של מקלדת, מקשים. עדיף להתחבט באיזה סוג נייר לבחור. זה יותר זול.  בגלל זה נהפכתי למשוררת, אף פעם לא היה לי כסף או מחשבה מאורגנת מספיק בשביל להיות מישהי אחרת.

שירים אני כותבת רק על מכונות כתיבה או בכתב יד. פרוזה כתבתי עד כה במכונות כתיבה בכתב יד וטיוטות סופיות העברתי למחשב נישא ישן, כחול ומנותק מאינטרנט, שקיבלתי מאמי.

לפני שנה בדיוק קניתי מחשב חדש. מחשב מצוין יש לציין, כלי עבודה חזק. הבעיה היא שהוא גם חבילת פנאי צבעונית ורועשת. ספינת תענוגות של בטלנים. כל הסיבות לכך שאני קוראת הרבה פחות. אם לא הייתי קונה את המחשב לא הייתי מבזבזת חודשים מול האינטרנט. עכשיו כבר כואב לי הראש מרוב שבהיתי במחשב הזה. התמכרתי לפייסבוק. שכחתי שמה שהיה טוב במחשב הקודם שלי הוא שהחיבור שלו לאינטרנט התרופף ונדם. שהוא היה מנותק מהעולם ולכן כה התאים לכתיבה. הרעש של המקשים האלה קצת מרגיז אותי עכשיו. קשה לי להיות מרוצה. לא בחרתי את המחשב הזה מחנות. הוא בא אליי בהפתעה. כמו חסידה שהתעופפה לחלוני בהזמנה. לא בחרתי את מקשיו או את צליליהם. לא את מקש הרווח ולא את גודל המקשים או רכותם. הוא עולה 260 ₪ לחודש במשך שנה. פעם מכונת הכתיבה עלתה  לי 500 ₪. וזהו.

חבר המליץ לי על המחשב הזה אז קניתי אותו. מאז הבנתי מה שאני אוהבת במחשבים. איזו מקלדת אני מעדיפה. אני אוהבת שהמקשים צפופים זה לזה וקרובים ורכים ומעמיקים בנגיעה כשהאצבע שוקעת לתוכם. המעלה העיקרית של המחשב הזה היא שהוא קליל יותר מהקודם ואפשר לשאתו ממקום למקום. רציתי התחלה חדשה ולכן הזמנתי את המחשב הזה. רציתי דף חלק. ומהחודש הראשון שהיה לי את המחשב למדתי בעיקר להעריך את המחשב הקודם שלי. יש לו מסך גדול יותר בשני אינץ' ומקשים רחבים יותר שמעמיקים עם כל נגיעה. אין לו חיבור לאינטרנט ולכן בזבוז הזמן עמו אינו קיים. עם המחשב הקודם אפשר היה רק לכתוב.

מודעות פרסומת