אני חשה בהתפתחות לקויה.

שלא צמחה לי גיטרה איפה שהייתה אמורה,

שהוריי היגרו לארץ הלא נכונה,

שפריז רחוקה מדי.

אני חשה בהתפתחות לקויה, שהאצבעות מתעצלות לגלות את הבשורה,

שהצלם שהיה אמור לתעד אותי נפטר במגפה,

שהרומנטיקה התאבדה בקפיצה לנהר

והמים הירוקים דרשו תשלום אחרי מותה.

אני חשה בהתפתחות לקויה של ספרי השירה,

מילים נגררות בשערותיהן בעשב הירוק, מושלכות אל הנהר,

שירים עילגים ועיוורים צפים במים, מזהמים את המזוהם,

שטים לצד גויות רוקנרול, אינטלקטואלים,

משוררים וכל האחרים שהתבקשו להתמקצע בזנות

להתאים את עצמם לאוירה.

אני חשה בהתפתחות לקויה,

על קו התפר שבין מחשב למכונת כתיבה,

הליבידו שלי מעולם לא התעורר למראה מסך,

נייר לעומת זה מעיר אותי.

אני חשה בהתפתחות לקויה,

פעם שרתי עם תזמורת על במה,

פעם הצלחתי לעוף עם המוזיקה,

אחר כך לא הצלחתי לומר מילה שאינה אהבה,

אחר כך ידעתי שנגעתי בדבר הכי יפה שאי פעם אדע

ומאז אני חשה בהתפתחות לקויה.

מודעות פרסומת