אהבנו כמים רבים
אתה זוכר עכשיו
הצפנו שטחים יבשים
בשיטפון אהבתינו
עד עלינו על גדותינו
עד חלחלנו עצמנו מבעד סכרי חמלה גדולים
אתה זוכר עכשיו
נשיקה לחה
שסופה להתייבש במורד ההרים
עת הגענו לקו הצחיחות
לא מצאתי מחייה באקלים ליבך
אינני זן שורד
כטחב ניזונתי מחלקיקי תוכך
וכמים רבים
קפאנו.

מודעות פרסומת