אנחנו יושבים זה עם זה במשך שנים

מזמנים מלחמה תדיר

צעקותיך נשמעות כמטחי ירי

ואני לא מקמצת בערה

בוא אקבע בך את קולי, אהיה השיטפון שלך

אוקיינוס האש שמתפשט מתחת לרגליך

והגלים יתנצחו ברוע מוכר,

איך קולך עשוי להיות גן עדן וגהנום בו זמנית.

עד שהיום ירפה, המיות יחשה,

הדם יתקרר ונשב יחד במרפסת

נעשן סיגריה מעורבת בעייפות קשה,

נשמע את הצלצול החלומי של סוף היום

ולא נעשה דבר עצוב או שמח,

רק נשקע בבטחון הבהיר

שאין לנו מקום אחר.

מודעות פרסומת