עמדתי מעל האיש הכי מפורסם בתל אביב. הוא ישב בבית קפה ואני טפטפתי מעליו מטר גשם. מבול. כל הדמעות שלי שטפו אותו ואיך שהוא התעצבן.
"מה את עושה? למה את מטפטפת מעלי? מי את חושבת שאת?"
"אני בן אדם עצוב ומחוק, אתה לא רואה אותי אבל אני רואה אותך. אני כולי מים. כל חיי הופכים למים. אני מים מים מים." בכיתי עד שהוא שקע בביצת דמעותיי טבע ונעלם.
ולא היה עוד בתל אביב האיש הכי מפורסם.

מודעות פרסומת