LA FEMME AUX LARMES DOUCES

Tu es la femme aux larmes douces
Tous tes gestes sont flammes légères
Tu es l'ombre, le chat qui s'enfuit puis revient
Tu es l'impact du train sur les branches qui dépassent

Un alambic plein de soufre et de mercure
bout de nuit entre tes seins parfaits
Combien d'alchimistes ont perdu leurs poumons
en suivant les vapeurs de ton corps en sueur!

Tu es la femme qui dictes le rythme des saisons,
qui coupe l'attente entre mon battement et l'autre
Tu es Vénus jaillie d'une coulée de lave
Tu es Psyché tenant allumée la lumière

Tu foules la terre sans même t'apercevoir
que chacun de tes pas fait naître un jardin
Dans tes cheveux le vent rend grâce à Dieu
d'avoir donné un but à sa vie.

*

את אשת הדמעות המתוקות
כל מחווה קטנה היא להבה.
את הצל, את החתולה שבורחת ואז חוזרת
את התנגשות הרכבת בענפים המרחפים.

את כוס אלכימאיים מלאה בכספית וכדורי גפרית
בלילה, בין שדייך המושלמים.
כמה אלכימאיים איבדו את ריאותיהם
בשאיפתם אחר הדי גופך המיוזע.

את האישה שמכתיבה את קצב העונות
שחוצה לשניים את המרווח שבין פעימות ליבי
ואחר כך את ונוס שמתרוממת מזרם הלבה
נשמה שאוחזת במנורה להאיר.

את דורכת על העולם מבלי להבחין
ובכל צעד פורח גן מלפנייך.
עבורך הרוח מודה לאלוהים
שיש לה סיבה לחיות.

מודעות פרסומת