Hovering at a low altitude
The collected poetry of Dahlia Rabvikovitch
Translated by Chana bloch & Chana kronfeld

w.w. Norton& company, inc.
500 fifth Avenue, new york, n.y. 10110

w.w. Norton& company LTD
castle house, 75/76 Wells Street, London WIT 3QT

מסע אל המוּכַּר הלא יָדוּע/ חגית גרוסמן

בדרכי בכתיבת שירה, בלילות מפותלים מחוסרי שינה, חלמתי ללכת לביתה של דליה רביקוביץ', לדפוק על דלתה, לשבת בחברתה, להיות במחיצתה, להאזין לדבריה ולבקש את הסכמתה להיות העוזרת שלה. ניסיתי לדמיין מה מכיל תפקיד עוזרת למשוררת וקיוויתי שהיא תיתן לי לסדר את הדפים שלה. זו העזרה
היחידה שמשוררת זקוקה לה. כך חשבתי אז.
באותה תקופה ביקרתי בביתו של חבר, על מדף בחדרו עמד ספרה האדום 'כל השירים עד כה' (הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשנ"ה 1995). מדי שבוע באתי אליו וישבתי מולו על הספה, ביקשתי שיקרא לי את שירהּ 'הויקינג' (עמוד 148). הוא תמיד נעתר לי, הזדקף בכורסתו ובקול נמוך וקשוב קרא על ריצ'רד
ילד משוגע ש"גננים גדולים/ שיש להם חממות מלאות שחלבים וטרפים,/ שיש להם בברכות/ ברבורים לבנים ושחורים,/ לעולם לא יוכלו לגדל/ דבר יפה כמו ריצ'רד, אהובי".
הספר שלפניי כולו הדר ויופי ושמים כהים ומוארים תלויים על כריכתו החמה בצבעי אדמה. בספר זה מתורגמים לאנגלית כל ספרי שירתה של דליה רביקוביץ', לרבות הספר 'מים רבים' (הקיבוץ המאוחד, 2006) שראה אור שנה לאחר מותה.
תרגום הספר הוא מהסוג הטוב ביותר שיש לשירה, מפני שתורגם בעט ובלב של משוררת, חנה בלוך, פרופסור לאנגלית וכתיבה יוצרת ב 'מילס קולג", שחיה בברקלי, קליפורניה. בלוך פרסמה עד כה שלושה ספרי שירה. תרגמה את ספר שיר השירים ואת כל שירי יהודה עמיחי וכתבה אף ספרי ביקורת.
וגם בזכות חנה קרונפלד, פרופ' לספרות השוואתית, ספרות עברית וספרות יידיש באוניברסיטת קליפורניה, שכתבה הקדמה חשובה על שירתה והתקבלותה הבינלאומית של רביקוביץ'. ההקדמה כוללת ביוגרפיה מתומצתת המסכמת את חייה של דליה רביקוביץ', מלידתה ברמת גן ב-ג' בכסלו תרצ"ז, 27 בנובמבר 1936, לאב מהנדס ומשורר ולאם מחנכת ומורה למקרא. ההקדמה מציינת את גדולתה של המשוררת, שנודעה בזכות אומנותה המופלאה וגם בזכות הליכתה באומץ אחר אמונתה בשוויון זכויות ופעילותה לקידום השלום, עד מותה הפתאומי ב21 באוגוסט 2005. המתרגמות עמלו על התרגום במשך שנים ארוכות ואף התייעצו עם רביקוביץ' עצמה, שהייתה שותפה פעילה בתהליך המרת שיריה מעברית לאנגלית.
דפי הספר צהובים בהירים, מגרים למראה ומגע, והשירים שבהם עומדים כיצירות חדשות ומגובשות המאפשרות לחבור לעולמה המטלטל והמרעיד של משוררת חשובה וחד פעמית זו.
לקוראי רביקוביץ' בעברית, התרגום האנגלי יוצר ריחוק שמאפשר לקרוא בשיריה באופן חדש ובעין תמימה אשר יודעת ומכירה את הטון והנימה של השירים, אך לא את סדר המילים והופעתן. הקריאה בשירתה המתורגמת היא מסע אל המוּכַּר הלא יָדוּע. כך לדוגמא מגלה הקורא שהשיר הרליוגזי 'חמדה' הומר במילה DELIGHT:

There did I know a delight beyond all delight,
And it came to pass upon the Sabbath day
As tree boughs reached for the sky with all their might.

Round and round like a river streamed the light,
And the wheel of the eye craved the sunwheel that day.
Then did I know a delight beyond all delight.

The heads of the bushes blazed, insatiable bright
Sunlight striking the waves, igniting the spray.
It would swallow my head like a golden orange, that light.

Water lilies were gaping their yellow bright
Mouths to swallow the ripples and reeds in their way.
And indeed it came to pass on the Sabbath day
As tree boughs lusted for the sky with all their might,
And then did I know a delight beyond all delight.

הצלחת תרגום המילה "חמדה" במילה-delight שפירושה: עונג, למרות הזנחת
המקור העברי, היא לכידת האור במילה המשקפת את מהות התחושה העיקרית בשיר:
אור זך ועוצר נשימה. אור החמדה הנגלית ביום השבת הוא DELIGHT, שמתחרז עם
המילה LIGHT ולוכד את הארוס בהרמוניה ומכיל את הזוהר הפורץ מתוכו ומאיים
לבלוע את ראש המתבוננת בו. השיר זורח ואף לאחר תרגומו לא מאבד מזוהרו.

חנה קרונפלד מזכירה את קשרה ההדוק של רביקוביץ' עם שירת הקאנון האנגלי,
תרגומיה הנפלאים לבלדות סקוטיות, ולשיריהם של פו, ייטס ואליוט. שירתה
אומנם הושפעה בעיקר מהמסורת העברית אך ניהלה דיאלוג גם עם שיקספיר,
בלייק וקיטס, דרך דיקנסון, הופקינס, עד תומאס, סקסטון ופלאת'.
דוגמא לקשרה ההדוק עם רוח השירה האנגלית ניתן למצוא גם בבית הראשון של
הסונטה המפורסמת 'בובה ממוכנת' (אהבת תפוח הזהב, 1959):

CLOCKWORK DOLL

i was a clock work doll, but then
that night I turned round and round
and fell on my face, cracked on the ground,
and they tried to piece me together again.

מתוך שורות אלו צומח גם קולה של סילביה פלאת' בשירהּ dady (ARIEL, 1965):

They pulled me out off the sack,
And they stuck me together with glue.

מרתק לראות כיצד שתי השורות של השיר DADDY מאת פלאת' מסוגלות להמשיך את שורות הבית הראשון של הסונטה 'Clockwork doll'. הנפש המיוצגת בשירים היא אוניברסלית, כנפשה של פלאת' ולכן הכאב כה דומה, הגוף המתפרק זהה לגוף הנסדק מעבר לים, שותף לשבריריותו וכעת גם לשפתו. הגוף הרך שעומד מול כוחות אלימים, חזקים ממנו, ונפשו יודעת שלעתים הכוח היחיד שיש לחלשים הוא בבחירתם כיצד למות.
אחד הדברים החשובים בספר זה הם הביאורים והערות השוליים שחושפים קונוטציות ואלוזיות מקראיות ותרבותיות שהעניקו השראה לרביקוביץ'. כך נוצר פסיפס מאוד יפה שמדגיש בעיקר כמה אינרטקסטואלית שירתה. לדוגמא שם שירה הראשון בספרה:"אהבת תפוח הזהב" (תל אביב: מחברות לספרות, תשי"ט) נכתב בהשראת אופרה קומית, סוריאליסטית, מאת המלחין פרוקופייף שנקראת: 'אהבתם של שלושה תפוזים' (הבכורה הוצגה בשיקאגו ב- 1921). הביאורים נושאים מראי מקום רבים בעיקר מן המקרא, המשנה, מסורת הפיוט והתפילה היהודית. הם שהיוו לרביקוביץ' השראה לשונית ורוחנית.
כדאי לתרגם את כל אותם ביאורים ולצרפם למהדורה הבאה של הספר "כל השירים עד כה" בעברית.
תרגום השירים לאנגלית מוצלח מאוד ומרתק לקריאה. אולם אין תחליף לקריאת שירתה בשפת המקור. שאם לא הייתי דוברת את שפתה הייתי רוצה ללמוד עברית רק בשביל שאוכל לקרוא את שיריה וגם לאזור מספיק אומץ לדפוק על דלתה ולשבת במחיצתה, לפני שיהיה מאוחר מדי. אך בזכות ספר כזה, יש לי סיכוי מדי לילה לשבת לצידה על הספה בסלון, מתחת למנורת הקריאה, לשכוח מכל מה שהיה ולזכור רק את שיריה. כמו שהיא ביקשה.

מודעות פרסומת