משמעמיקים הדמדומים
הולכת ילדת אין בית
ומגבירה אורה,
עד שזוהרות עיניה ככסף.

היא בוהה בחלונות הראווה
במלוא המבט, יונקת תאווה
מתוך ריק הארנק.

ופניה ים זועף
מנוקד כתמי שמש.

מודעות פרסומת