הנח לאור

 

הַנַּח לָאוֹר לִפְשֹׁט  אֶת סוֹד הַצֵּל מֵעַל זְרוֹעוֹתֶיךָ הָרָזוֹת

תְּכֵלֶת עֵינֶיךָ נִקְרֶשֶׁת מִקֹּר מְנוּסַת הַמָּאוֹר הַגָּדוֹל

וַאֲנִי יוֹשֶבֶת וּבוֹהָה בָּאֲפֵלָה צַוָּארִי נִכְרָךְ אַחַר צְעִיפֵי צִלְּךָ

כִּי בָּרֶגַע הַבָּא כְּבָר לא תִּהְיֶה כְּמוֹ שֶׁאַתָּה בָּרֶגַע הַזֶּה

רַגְלֶיךָ שׁוֹקְעוֹת בְּמִכְנְסֵי הָאֲדָמָה וְזֶה כְּבָר הָרֶגַע שֶׁהָיָה

וְאֵין יוֹתֵר אַתָּה כְּמוֹ בָּרֶגַע הַקּוֹדֵםוְהַשֶּׁמֶשׁ פָּנְתָה

לִרְאוֹתְךָ שׁוֹקֵעַ בִּלְשׁוֹנְךָ הַכְּבֵדָה  שְׁרִיר רֵאוֹתֶיךָ לָפוּת

אַתָּה לוֹמֵד לָמוּת בִּיחִידוּתעִם הָאָבָק הַמִּתְאַסֵּף מֵעַל עַצְמוֹתֶיךָ

מִחוּץ לַחֶדֶר הַמּוּצָל אַתָּה עוֹטֶה אֶת הָאוֹרוּפוֹשֵׁט אֶת הָעוֹלָם.

 

Laisse la lumière

Laisse la lumière dénuder l’ombre secrète sur tes bras émaciés

tes yeux bleus glacés par la grande clarté,

et moi assise hébétée dans le noir le cou plié sous l’ombre voilée

bientôt tu ne seras plus le même

les pieds glissés dans le vêtement de la terre

dans un instant tu ne seras plus celui vers qui le soleil se lève

te voir sombrer sous le poids de ta langue le muscle de tes poumons,

tu apprends à mourir, seul à seul avec la poussière posée sur les os

hors de la pénombre, tu revêts la lumière et te délestes du monde.

תרגום לצרפתית מישל אקהרד אליעל

מתוך הספר תשעה שירים לשמואל

מודעות פרסומת