תפקיד האמן במאה העשרים ואחת, יותר מכל תקופה אחרת בהיסטוריה, הוא לשמש כאופוזיציה חיה לכל החברה המתדרדרת בטיפולי שורש מוחיים של רשתות חברתיות מצמצמות מחשבה, תאגידים שנטפלים לארנקים, סטאטוסים כלכליים, מרדף אחר ממון.

תפקיד האמן הוא להעניק דוגמאות לדרכים אחרות, להוכיח את ניצחון המחשבה והאמונה ביופי, על פני משכורת נפוחה הניתנת לבעלי משרות מיובשי השראה. לשחרר מעבדות ולהחיות את רעיונות האהבה. להראות את חדוות היצירה כאפשרות לתחושת מלאות וסיפוק מול הצרכנות האינסופית שמייצרת תחושת סיפוק רגעי שטחי אך לעולם לא מתמשך ולא מעמיק.

תפקיד האמן להעניק תיקווה לאנושות ולהוכיח שאין צורך באייפון או בג'יפ כדי להצליח.

שמספיק רק עפרון או צבעים בכדי לגעת בפסגות הנשגבות של הרוח.

שדווקא החופש מהחומרים ולא השגתם תעניק אושר לנפש הנרדפת בציפורני חברה מסואבת שטחית אנאלפבתית. להמציא דרכים חדשות להפגת תחושת הבדידות כתחליף לחפירה במסכים שטוחים אחר תשומת לב והבעת חיבה.

תפקיד האמן להעניק מילים או זווית מבט אחרת על החיים, להראות את פתח היציאה ממסדרונות הקניונים, מן התלות בארנקים מלאים, מדיכאון מארנקים ריקים.

לגאול את הנפש מזנות. להראות איך אחד עדיף על שניים. להזכיר את הערכים האנושיים הטובים. להסביר מה טוב ומה רע. להמציא דרכים נוגדות ומנוגדות לטכנולוגיה המנתקת. לחבר בין הבריות באמת. לחבר את הבריות לעצמן.

לנתק אותן מן המסך ולהשיבן לחיים.

להשיב את האיטיות שבאהבה. את החיזור והמילים המלאות בכוונה.

לפענח את מחלות הנפש, לחתור מתחת למראה המצוחצח, מתחת לשכבות המותגים, לנפץ את השקרים הפלסטיים, לחשוף את הכיעור, את הלא מושלם, לאהוב את הפגמים.

לא להיכנע למהירות.

 

מודעות פרסומת