שירה

הַתִקשוֹר יָדַיי בְּשַלוֹם
לַמְרוֹת שכּוֹחִי מְאוּמַץ לַאֵש
מִתוֹך סוֹד אֳשָכְנֵע לְבַנָה 
לָתֵת לְךָ מכּוֹחֳ שֶמֶש

כַּעֶת, תִּקְשוֹר יָדַי בְּשַלוֹם
בּבְאֵר השֶפַע אָלַוֶה שִירַת עֶרש
לְקרְבֶּרוֹס. רְעַמָת נְחָשַיו תִקְרוֹס בָּחַמְסִין
בַּלוּטות אַרְסוֹ תּוֹסְסוֹת
תַּחַת קַרְדוֹמֵי הָחוֹמֶץ- הָמַר
יִיתַלֵש זְנַבו וְיִיכַרֶת עוקֵץ פִּרְיוֹ הָעָקַר.

עַכְשַיו, תִּקְשוֹר יָדַי בּשָלוֹם?
תְּבוּנִיות הֲשִיר הִיא תְּבוּנִיוּת הָחַיים
בָּמִישור הָבִּלְתִי מוּגְבַּל שֶל פְּעוּלָתם
הֵיכַן שֶישְנַה שִירָה שומֵר הַשְאוֹל נִרְדָם.

La poésie

Tendrai-je la main pour la paix
quand ma force est attirée par le feu.
Secrètement je persuaderai la lune
de te donner la force du soleil.

Si je tends la main vers la paix
je fais accompagner le poème par un Cerbère. 
Dans la vallée de l'abondance
le khamsin arrache le venin du serpent,
sa queue il la tranche et sa vile morsure,
à coups de hache.

Quand je tends la main pour la paix,
la raison du poème est celle de la vie,
son territoire est infini,
où la poésie surgit
le gardien de l'enfer s'endort.

מודעות פרסומת