I feel evolution is defective
A guitar didn’t bloom out of me where it should
my parents immigrated to the wrong country
.Paris is too far
I feel evolution is defective
The Fingers are too lazy to discover the gospel
Romanticism jumped into a river and killed itself
.And the green water demanded payment after death
I feel the evolution of poetry books is defective
Words dragged by their hair in the green weeds
lie splayed across the river
blind and stuttering poems float on the water
sail past rock’n’roll corpses
intellectuals, poets and all the others
who were asked to major in prostitution
.to suit the atmosphere
I feel evolution is defective
on the seam between computer and typewriter
my libido never awakens at the sight of a screen
.while paper, in contrast, arouses me
I feel evolution is defective
Once I read poetry on stage with a band
once I flew with the music
Afterwards I couldn’t say a word except love
afterwards I knew I’d touched the most beautiful thing I’d ever touched
.and ever since I feel evolution is defective


התפתחות לקויה

 

אֲנִי חָשָׁה בְּהִתְפַּתְּחוּת לְקוּיָה

שֶׁלֹּא צָמְחָה לִי גִּיטָרָה אֵיפֹה שֶׁהָיְתָה אֲמוּרָה
שֶׁהוֹרַי הִגְּרוּ לָאָרֶץ הַלֹּא נְכוֹנָה
שֶׁפָּרִיז רְחוֹקָה מִדַּי.
אֲנִי חָשָׁה בְּהִתְפַּתְּחוּת לְקוּיָה
שֶׁהָאֶצְבָּעוֹת מִתְעַצְּלוֹת לְגַלּוֹת אֶת הַבְּשׂוֹרָה
שֶׁהָרוֹמַנְטִיקָה הִתְאַבְּדָה בִּקְפִיצָה לַנָּהָר
וְהַמַּיִם הַיְרֻקִּים דָּרְשׁוּ תַּשְׁלוּם אַחֲרֵי מוֹתָהּ.

אֲנִי חָשָׁה בְּהִתְפַּתְּחוּת לְקוּיָה שֶׁל סִפְרֵי הַשִּׁירָה
מִלִּים נִגְרָרוֹת בְּשׂעֲרוֹתֵיהֵן בָּעֵשֶׂב הַיָּרֹק
מֻשְׁלָכוֹת אֶל הַנָּהָר
שִׁירִים עִלְּגִים וְעִוְרִים צָפִים בַּמַּיִם
שָׁטִים לְצַד גְּוִיּוֹת רוֹקֶנְרוֹל,
אִינְטֶלֶקְטוּאָלִים, מְשׁוֹרְרִים וְכָל הָאֲחֵרִים
שֶׁהִתְבַּקְּשׁוּ לְהִתְמַקְצֵעַ בִּזְנוּת
לְהַתְאִים עַצְמָם לָאֲוִירָה.

אֲנִי חָשָׁה בְּהִתְפַּתְּחוּת לְקוּיָה
עַל קַו הַתֶּפֶר שֶׁבֵּין מַחְשֵׁב לִמְכוֹנַת כְּתִיבָה
הַלִּיבִּידוֹ שֶׁלִּי מֵעוֹלָם לֹא הִתְעוֹרֵר לְמַרְאֵה מָסָךְ
נְיָר לְעֻמַּת זֶה מֵעִיר אוֹתִי.

אֲנִי חָשָׁה בְּהִתְפַּתְּחוּת לְקוּיָה
פַּעַם קָרָאתִי שִׁירָה עִם תִּזְמֹרֶת עַל בָּמָה
פַּעַם הִצְלַחְתִּי לָעוּף עִם הַמּוּזִיקָה
אַחַר־כָּךְ לֹא הִצְלַחְתִּי לוֹמַר מִלָּה שֶׁאֵינָהּ אַהֲבָה
אַחַר־כָּךְ יָדַעְתִּי שֶׁנָּגַעְתִּי בַּדָּבָר הֲכִי יָפֶה שֶׁאֵדַע
וּמֵאָז אֲנִי חָשָׁה בְּהִתְפַּתְּחוּת לְקוּיָה.

מודעות פרסומת