אנִי מאזִינָה לנשימתךְ המצפְצֶפֶת
רֵיאוֹתַיִךְ חבוּלוֹת בְּחלוֹמוֹת.
על המדרגות בכניסָה לחדְרֵךְ אנִי יוֹשֶׁבֶת,
מתחת למיטתךְ צִפְצוּפֵי רֵיאוֹתיִךְ נוֹפְלִים על ראשִׁי.
מָה אעשֶׂה בלעדייךְ?
אֲנִי שׁוֹתָה מחלבךְ,
הוּא קר ומתוֹק.
אֲנִי מעשֶׁנֶת אֶת הסיגריות שלךְ,
הן זוֹלוֹת וּמַסְריחוֹת.
כְּבַר צִיַרְתִי אוֹתךְ בְּכל הַתְנוּחוֹת
בּהן אֲתְּ נִרְדֶמֶת, ראשׁךְ תמִיד
על אֵיזֶה כּר לבן או סרוג בחוטי זהב.

צִיַרְתִי אותךְ חולמת את עצמךְ חוֹלֶמֶת.

אֲת האישה היחידה בחיי,
תמיד ישֵנָה,
סְפוּרוֹת המלים שתאמרי לי.
שיערךְ השׁחוֹר נעלם בְּלוֹבֶן הסדִין.
תמיד אזכּוֹר אוֹתךְ, אֲתְּ גרה לְבַד
ואני מתחבֶּאת במטבח הקטן שלךְ,
לְמרְגלוֹת המדרגוֹת.
השעה אחת בלילָה,
את ישנה ואני בורחת אל חייךְ
לשתות מחלבךְ,
את פּוֹתֶרֶת מבוכתי.
תמיד מראה לי מה יש לי כשאין לי דבר מלבדךְ .

 

מודעות פרסומת