1
There were several methods:
with a belt on the inverted palms if you came home late,
with a belt on the backside if you fought with your sisters,
with a belt on a random body part (suddenly, in a split second),
if you forgot to dust the living room on Thursdays, right before school,
if one of the orange-colored tea cups they brought from ‘there’ was broken,
if you were caught daydreaming while getting dressed in the morning,
when you read a book (Angelique in Revolt, over and over) in the dim corridor light,
after bedtime.
(Informing was always encouraged.
The sister-informer won a candy, a new shirt, a hint of a caress).
The slap was the worst, suddenly splitting the air, wounding the distance
between stiff palm and soft cheek.
This did not require a special reason.

1
הָיוּ מִסְפַּר שִׁיטוֹת:
בַּחֲגוֹרָה עַל כַּפּוֹת הַיָּדַיִם הַהֲפוּכוֹת אִם אֵחַרְתְּ לָשׁוּב הַבַּיְתָה,
בַּחֲגוֹרָה עַל הַיַּשְׁבָן אִם נִקְלַעְתְּ לְרִיב עִם אַחְיוֹתַיִךְ,
בַּחֲגוֹרָה בְּמָקוֹם אַקְרָאִי בַּגּוּף (בְּחִירָה מִקְרִית; הַחְלָטָה שֶׁל רֶגַע),
אִם שָׁכַחְתְּ לַעֲבֹר בְּמַטְלִית עַל הָאָבָק בְּיוֹם חֲמִישִׁי, לִפְנֵי בֵּית הַסֵּפֶר;
אִם נִשְׁבְּרָה בְּטָעוּת אַחַת מִכּוֹסוֹת הַתֵּה הַכְּתֻמּוֹת שֶׁהֵבִיאוּ מִשָּׁם;
אִם תָּפְסוּ אוֹתָךְ מְהַרְהֶרֶת זְמַן רַב מִדַּי בְּעֵת הִתְלַבְּשׁוּת הַבֹּקֶר;
כְּשֶׁקָּרָאת בְּסֵפֶר (אַנְגֶ'לִיק הַסּוֹרֶרֶת, שׁוּב וָשׁוּב) בְּאוֹר הַמִּסְדְּרוֹן הַקָּלוּשׁ,
אַחֲרֵי כִּבּוּי אוֹרוֹת;
(הַלְשָׁנוֹת הָיוּ מְעוֹדָדוֹת תָּמִיד, הָאָחוֹת הַמַּלְשִׁינָה זָכְתָה בְּמַמְתָּק,
בִּפְרִיט לְבוּשׁ, בְּרֶמֶז לִטּוּף).
הֲכִי גְּרוּעָה הָיְתָה הַסְּטִירָה, חוֹצַת אֲוִיר פִּתְאֹם, נִפְצַע הַמֶּרְחָק
בֵּין כַּף הַיָּד הַקָּשָׁה לַלֶּחִי הָרַכָּה.
לָזֶה לֹא נִדְרְשָׁה סִבָּה מְיֻחֶדֶת.

2
And it was said:
honour thy father and thy mother
and they will honour you with twice as much spanking
and with two good blows on the backside
so that thy days will be long
and pleasant upon the earth
and aching under the blankets; lie still
so the stars will not
jab thy wounds.

2
וְנֶאֱמַר:
כַּבְּדִי אֶת אָבִיךְ וְאֶת אִמֵּךְ
וְהֵם יְכַבְּדוּ אוֹתָךְ מָנָה אַחַת אַפַּיִם
וּשְׁתֵּי מָנוֹת הֲגוּנוֹת בַּתַּחַת
לְמַעַן יַאֲרִיכוּן יָמַיִךְ
וּלְמַעַן יִיטַב לָךְ עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה,
וְיִכְאַב לָךְ תַּחַת הַשְּׂמִיכָה; שִׁכְבִי שְׁקֵטָה,
שֶׁלֹּא יְנַקְּרוּ
כּוֹכָבִים בִּפְצָעַיִךְ.

 

ענת 2

Anat Levin (Poems from my second book – “From Mouth to Mouth”, Keshev Publishing House, 2013).

מודעות פרסומת