בכל לילה אני קוראת ושואלת שאלות שעליהן משיבים לי הספרים (מסילת ישרים מאת הרמח"ל וספר שמירת הלשון מאת החפץ חיים). אתמול למדתי שאסור לנקום ולנטור כי בני ישראל הם נפש אחת ואם אכאיב למישהו מבני ישראל אכאיב לעצמי. ושאלתי את הספר איך אפסיק את הכעס. והספר ענה: בשמחה. שמחי, רק בעזרת השמחה תוכלי לסלק את הכעס. חושי שמחה.

ועכשיו אני חושבת שכך צריך לנהוג בכל אדם בעולם. לא לנקום ולא לנטור. ואהבת לרעך כמוך.

מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב. נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה. סור מרע עשה טוב, בקש שלום ורדפהו.

בני האדם מדברים רעה כל הזמן ומשקרים ועושים רע. כך הם המבוגרים, נולדים מושלמים ותמיד נזקקים לתיקון.

רציתי לומר תודה לכל בעלי הלשון הרעה ששחררו אותי לחופשי, להתבודד ולפרוש מן העולם ולהחכים ולהיות רחוקה מן הרעש. הלוואי שתחכימו להתרחק גם אתם.

מודעות פרסומת