תודה רבה לשופטים שהחליטו לעשות צדק פואטי ולהעניק את המועמדות לפרס ספיר ללילה אבלנש וללואיס ארתורו אשר נלחמים על חיי יצירה ורוח בארץ ישראל וכל אהבתם נתונה לספרים, לקריאה ולכתיבה. תודה לאבא שלי שמואל גרוסמן שהעניק לי את מכונת הכתיבה הראשונה שלי ונטע בי את האמונה העיקשת שאני יכולה להגשים כל דבר שאחלום עליו ולימד אותי לא להתפשר על פחות מהנשגב. תודה לאמא שלי תמר שטרן שקראה את השיר הראשון שכתבתי ועיניה זרחו אליי וגרמו לי להבין מהו יעוד חיי. ולאמי השניה מינה שטרן שלימדה אותי שאהבה היא משמעות החיים. תודה עצומה ליהונתן דיין שלקח את ידי בידו והעניק לי חדר מוקף בשמשות בשנת 2005 באותו פברואר ירד גשם זלעפות וישבתי מאחורי מכונת הכתיבה והתחלנו יחד ביצירת חיינו. תודה לך על אהבה בלי תנאים ועל חברות אמיתית, על החכמה והנדיבות, על ההשראה והדרך שאנחנו הולכים בה יחד. תודה גם לפרי אהבתנו איילה גרוסמן דיין שמנגנת בפסנתר ומציפה את ביתנו במוזיקה. תודה כעומק אוקיינוס לסופר ולעורך יגאל שוורץ. על כל השיחות ועל השעות שעזרו לי לחצוב את הסיפור הזה. תודה שהכנסת אותו לליבך הרחב והרעפת עליו מהשקפתך הגאונית. תודה לאחות נפשי הצלמת זואי גרינדאה, את אמנית גדולה ואמיתית, תודה על החזון והחזיון שראית אותי בדמיונך כמכשפה אוחזת בלפיד אש ויגאל שוורץ החליט שזו תהיה העטיפה. החברות איתך מצילה אותי מדי יום. תודה לאחיותיי האהובות עינת גרוסמן ומיכל שוורץ שהייתן איתי בכל השנים, אתן חזקות ואני אוהבת אתכן מאוד. תודה עמוקה להוצאת זמורה ביתן שהעניקה לספריי בית ומקום נפלא ליצירה. אתם צוות של יוצרים מעולים והתברכתי בעבודה איתכם. לערן זמורה, ליורם רוז, לנועה מנהיים, לאמרי זרטל, לשרה ברחום,דניאל דולינגר ותמר סתר. תודה למשורר רפי וייכרט ולסופר חיים באר על שנים של השראה. לשירה סתיו ולאילן ברקוביץ' שקראו את הספר והרעיפו עליו אהבה. אני רוצה להקדיש את הפרס לכל הנערות והנערים שמתייסרים בבתי הספר, אלה שנפלטו לכיתות מקצועיות או לכיתות מב"ר, כל הילדים שנותנים להם שמות, שמכנים אותם אנאלפבתיים ואומרים להם שהם פחות טובים מאחרים, שהם כשלונות, דעו לכם שהייתי כמוכם ודעו שיש לכם קול ושאתם חייבים להשמיע אותו ולספר את סיפורכם. הסבל שלכם אינו לשווא, עליכם להפוך את הסבל לזהב. אתם הדור הבא של הסופרים בישראל.

מודעות פרסומת