בכל בוקר מתעוררת מפלצת רגישה מול המאוורר, בחדרו הזעיר של בנה. המפלצון מפחד לישון בלילה לבדו, לכן אמו ישנה לצדו. המפלצת הרגישה ישנה על המיטה העליונה והמפלצון על המיטה התחתונה. הוא אוחז בידה, עוצם את עיניו ונרדם. כך במשך כל הקיץ. במשך חמש שנים ינק המפלצון מהציצי של המפלצת הרגישה. ובקיץ הזה הצליח להיגמל ושלח את ידו אל אמו במקום לינוק משדיה. הם ישנים יחד מול המאוורר בכל לילה כי הלילות חמים. בחדר השני ישן המפלץ לבדו.

בוקר אחד ישבה המפלצת הרגישה בקצה המיטה ופתאום נפלה. "מה קרה?" שאל המפלצון.

"המיטה נשברה," קראה המפלצת הרגישה.

"זה הכל בגללך," האשים המפלץ את המפלצת. "למה את ישנה עם המפלצון? זו לא מיטה למפלצות גדולות."

"זה הכל בגללך." הטיחה המפלצת במפלץ.

"זה בגלל המשקל שלך, את שמנה," קרא המפלץ.

המפלצת הרגישה, חשה שהיא מאבדת שליטה. היא הכתה את המפלץ בידה על גבו וצעקה: "למה אתה מתנהג אליי ככה?" והלכה לאמבטיה ובכתה. פניו של המפלץ הביעו תדהמה. המפלצת הרגישה הסתגרה באמבטיה במשך שעה ארוכה. התקפלה כעובר ובכתה. אחר כך באו הצהריים והיא כבר לא הייתה מפלצת. היא פתחה את הדלת ויצאה משם אישה רגילה.

מודעות פרסומת