קניתי ממישהו משקפת.

זה היה לאחר שישבתי בארוחה לצד נשיא המדינה שמעון פרס

והוא הסתכל עליי ואמר לי: חגית גרוסמן, אני מכיר אותך

כולם קונים את ספר שירייך. הייתי בכנס וכולם קנו את הספר.

אחר כך יצאתי החוצה והיה שם מישהו שמן שמכר משקפות

התבוננתי פנימה לתוך אחת המשקפות והיו בה שלושה סרטים קצרים

ורק השלישי לא התאים לילדים.

הייתה בו אישה מתולתלת עם חזה קטן מאוד

שפשטה את בגד הים שלה

וגבר צעיר וחסון החדיר לתוכה את שני הזרגים שלו

אחר כך הוא הלך כי הוא היה אדם רגיל מאוד

אדם רגיל מאוד מאוד מאוד

כל כך רגיל שלא היה לו פרצוף

למרות שראיתי את פניו. הן היו רגילות

פנים בהירות עם הבעה של אדם שרוצה דברים רגילים ופשוטים.

כתפיים חסונות וגוף רעב במידה הרגילה.

למרות שהיו לו שני זרגים.

ואולי גם זה רגיל.

מודעות פרסומת