הִיא יְכוֹלָה לְהַטְמִין תִּקְוָתָהּ בֶּעָתִיד,

להתְמַסֵּר ליעודהּ בְּכָל מאוֹדהּ.

לראות אֶת עַצְמָהּ שׁוּב בַּת 17 ולהבִין

שֶׁזּוֹ שהברישה שְֹערָה כָּל הַשָּׁנִים,

לֹא הָיְתָה אֶלָּא הִיא.

"זוֹ הָיִיתִי אֲנִי" הבינה מוּל הָרְאִי

והייתה מחוּבּרֶת לְעַצְמָהּ בִּשְּׁלוֹשָׁה מֵמַּדִּים,

בְּעָבָר בְּהֹוֶה וְעָתִיד.

הִיא משחה אֶת עוֹרָהּ בְּשֶּׁמֶן, אוֹר בָּהִיר חדר אֶל הַחֶדֶר

הייתה זוֹ לְחִישָׁה שֶׁל אָבִיב, זה נדְמֶה שֶׁאֵין עוֹד יֵאוּשׁ.

היא יכולה לשכוח מסִיבוּב הַכּוֹכָב

ומִן הַמַּחְשָׁבָה שֶׁהָאֶרֶץ

הִיא אֶחָד מִכַּדּוּרֵי הַמִּשְׂחָק שֶׁל אֱלֹהִים.

מודעות פרסומת