בְּעִזָּה חַי מְשׁוֹרֵר, שְׁמו נָאסֶר רָאבָּח,

סָבוֹ הָיָה מוֹרֶה לְעִבְרִית וְעַכְשָׁו כְּמוֹ חָתוּל

הוּא סוֹחֵב אֶת מִשְׁפַּחְתּוֹ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם

דּוֹדָתוֹ חֶרֶשֶׁת, סבתוֹ חולת אָלְצְהָיְימֶר,

אָבִיו חוֹלֶה בָּכָבֶד, חֲמֵשֶׁת יְלָדָיו, אִשְׁתּוֹ

וְלֵב שֶׁל מְשׁוֹרֵר.

פַּעַם הָיִינוּ חָפְשִׁיִים לְבַקֵר זֶה אֶת זֶה.

הָעֵינַיִם שֶׁל נָאסֶר טוֹבוֹת וּבְשִׁירָיו הַשָּׁלוֹם הוֹמֶה

לִבּוֹ הַגָּדוֹל מָלֵא אָהֲבָה,

גַּם כְּשֶׁעִירוֹ חֲרֵבָה וְכָל הַלַּיְלָה בּוֹעֲרִים הַבָּתִּים

מֵאוֹת יְלָדִים מֵתִים וַאֲלָפִים מְגֹרָשִׁים מִבֵּיתָם.

גַּם אָז לֹא יֹאמַר לִי מִלָּה אַחַת שֶׁאֵינָהּ אָהֲבָה.

מודעות פרסומת