"שלום, אני יכולה להיכנס להדרכה?" שאלתי את הרבנית חיוורת הלחיים ומחוסרת העפעפיים, גזוזת השיער, בעלת שפתיים חיוורות וקול מעובד המוכן ומשוגר לעבודת האל ולשטיפת כל מוח חילוני זמין.

"כן, בוודאי שאת יכולה. מתי המחזור הבא שלך? אני צריכה לדעת את התאריך."

"לא, לא, אצלי זה לא מוגבל, אני בהריון. דרך אגב רציתי לומר לך שאני לא רוצה להתפשט במקווה. אני לא מרגישה נוח להתפשט כשאני בהריון."

"למה?"

"כי הציצים, והכל, נפוח, לא נעים."

"אבל מבחינה הלכתית אנחנו…"

"לא, אני מתכוונת מבחינה נפשית.."

"לא, אני מדברת מבחינה הלכתית קודם כל זה עניין של הלכה את מבינה? אחרי המחזור את צריכה ללכת למקווה, עכשיו אם את לא הלכת למקווה אחרי המחזור שלך את מגיעה עכשיו להתחתן, לפי ההלכה בעצם הנישואים לא תופסים אם לא הלכת למקווה לפני החתונה."

"הבנתי."

"גם מבחינה הלכתית וגם מבחינה חוקתית."

"אבל אני לא רוצה ללכת למקווה בהריון, זה לא נעים."

"קודם כל רק אני ואת במקווה אף אחד לא רואה, דבר שני עושים שלוש טבילות וזה הכל. המים מאוד נקיים ואת יכולה לדאוג להיות ראשונה במקווה ושזה יהיה בעצם פשוט מיועד לך. אז מבחינה הלכתית הנישואין שלך לא תופסים אם את לא הולכת."

"למה הגבר לא הולך?"

"הוא גם צריך ללכת."

"הבנתי."

"אם הגבר היה צריך להביא ילדים לעולם אז היינו יכולים לדבר על שוויון זכויות אבל זה לא כך. לא נורא תגלי את היופי שבמקווה. למה את חוששת?"

"כי אני מבחינה נפשית אני חושבת שאני בהרבה יותר רגישה ממה שהייתי."

"באיזה חודש את?"

"חמישי."

"אז בחודש חמישי לא רואים שום דבר."

"דווקא רואים."

"יש יותר שמנות ממך."

"זה לא קשור לשומן זה קשור לפרטיות."

"אף אחד לא רואה אותך חוץ מהאישה שבודקת שאת טובלת כמו שצריך, זה הכל."

"מה, היא מקדשת אותי?"

"היא לא מקדשת אותך."

"היא מברכת?"

"את מברכת. היא יכולה לטבול במקומך?"

"כנראה שלא."

"אז את מברכת."

"איזו ברכה?"

"ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על הטבילה. זהו ואז את טובלת שלוש פעמים. זה הכל. כל יום אנחנו מברכים. היא שם לראות שאת טובלת, כל העניין של הטבילה שכל הגוף צריך להיכנס בבת אחת, כל העיקרון של הטבילה שזה בבת אחת מתחת למים כל הגוף. סך הכל זה עניין של שניות לכן היא עומדת שם כדי לראות שזה כשר, לבסוף היא אומרת לך טבלת כדין את כשרה וטהורה, זה אחרי הטבילה, מבינה? המים, מי המקווה, המים האלה מטהרים לא מנקים, אמבטיה מנקה, מי טהרה זה הבדל, הבדל מהותי. זה מה שאנשים לא מבינים."

"מה? זה לא אותם מים?"

"לא. זה שילוב של מי גשמים ומים, מחליפים אותם את מבינה? זה לא רק עניין של מים זה עניין כזה שגדלנו כך שלא נקבל טומאה, זה פשוט הלכות, תלי תלים של הלכות לגבי המבנה עצמו של המקווה. לא כל מים יכולים לטהר אותך. את מבינה? זו צורת הבניה של המקווה, את יכולה ללכת גם לים, גם הים יכול לטהר אותך, אבל מה שקורה שיש שם זרמים של ביוב, את צריכה ללכת לים במקום שאין בו מדוזות, הים צריך להיות שקט, את צריכה לצרף אלייך מישהי שתראה שאת טובלת כמו שצריך, חוץ מזה שיש הלכה בשולחן ערוך שאם יש חשש שיראו אותך טובלת."

"אה, זה מופיע בשולחן ערוך ההוראות האלה?"

"כן, לא תטבול במקום שיש חשש שיראו אותה בני אדם. הטבילה באה מן התורה, זה כתוב בתורה."

"איפה זה כתוב?"

"בויקרא טו', את יכולה לעיין. זה כתוב גם בגמרא, כמה זה צריך להיות, מידות, זה תלי תלים של הלכות, זה לא פשוט. זה מים שמחליפים אותם כל יום, זה לא רק מי גשמים."

"איפה זה מופיע? בסדר נשים? בגמרא?"

"כן. למה שלא תכנסי לרב? אני אכנס איתך אחרי ההדרכה ונשאל אותו איפה מופיע העניין של המקווה?"

"אני קוראת תלמוד בעברית ובארמית."

"אבל זה קשה נורא להבין."

"אני אוהבת את העברית."

"כל אחד מוצא את מה שמתאים לו, לכן כתוב שהתורה מתאימה לכולם, היא מתאימה לכולם, הילד שלי בן שלוש עשרה עכשיו לומד גמרא ואני בטוחה שמה שאנחנו מקבלים מהגמרא זה לא מה שהבן שלי מקבל מהגמרא, אבל כולנו נהנים מהגמרא באותה מידה. את מבינה? יש הרבה פירושים לגמרא, את לא יכולה לבוא סתם ככה ולפתוח ולקרוא כי יש הרבה שיטות. זה פשוט נפלא אם את יכולה להגיע לדברים ולקרוא. עכשיו את יכולה לשבת כאן בחוץ ואני אקרא לך כשתתחיל ההרצאה."

ההרצאה

 

קודם כל שלום לכן, אם מישהי רוצה הדרכה יסודית יותר, אינטנסיבית ואינטימית יותר, היא יכולה לפנות אלינו ולקבל, אם יש לכן שאלות לגבי השיחה שתשמעו עכשיו אפילו אם השאלות שלכן תהיינה חצופות, מביכות, אל נא תשמרו דבר בתוך הבטן, כל חרושת השמועות שאתן שומעות בחוץ זה המקום לברר אם הן נכונות או לא נכונות, בכל מקרה השיחה שלי מבוססת על הנאמר בתורת ישראל האחת והיחידה והיא ניתנה לנו לפני שלושת אלפים שלוש מאות ושבע עשרה שנה.

בנות יקרות, אתן מגיעות אלינו מעולם אחר, מושגים אחרים, צורת חשיבה אחרת לגמרי, אני רוצה להציג לפניכן צורת חשיבה אחרת כפי שהיא באה לידי ביטוי בתורת ישראל. שלוש מצוות משתייכות לבית היהודי אבל אל תחשבו שיש רק שלוש, יש שש מאות ושלוש עשרה מצוות, אנחנו עוסקות בשלוש מצוות אלה.

המצווה הראשונה זה הדלקת נרות שבת, שבת היא הקשר בין עם ישראל לקדוש ברוך, השבת זה מקור הברכה, אנחנו מקבלות את השבת בהדלקת נרות, כדאי שבכל בית יהיה לוח עם זמני הדלקת נרות, חשוב להדליק בזמן, אחרי הזמן זה כבר לא משנה שום דבר, אם אתן לא יכולות להדליק בזמן אז אפשר לפני כן, כי שעת הדלקת הנרות זוהי שעת רצון, שעה טובה לבקשות, חבל לפספס, משאלות ובקשות.

המצווה השניה זה הפרשת חלה, כשרות הבית, זה בריא לנפש והמצווה השלישית שעליה נדבר זוהי מצוות טהרת המשפחה.

המצווה הזו של טהרת המשפחה זה היסוד וזה התשתית של העם היהודי, מפה מתחיל עם ישראל. אתם תתחתנו במשך הזמן יולדו לכן בנים בנות ולבנים תעשו ברית מילה ביום השמיני, לא ביום התשיעי, ולא ביום העשירי, ולא תחכו שהתינוקות יגדלו קצת כי לא יהיה לכם כוח לעשות את הניתוח, הרי סך הכל המצווה הזאת מאוד כפייתית, לוקחים תינוק בן שמונה ימים חותכים לו במקום הכי רגיש בגוף, הוא מחליף צבעים, כחול לבן, ואנו חוגגים ושותים יין ועוד ועוד, איפה החופש? איפה הדמוקרטיה? אבל כל היהודים עושים ברית מילה לבנים שלהם ביום השמיני, גם השמאלנים הקיצונים ביותר, אותו קדוש ברוך הוא הוא שציווה אותנו למול את הבנים שלנו ביום השמיני הוא ציווה עלינו גם את טהרת המשפחה, זהו אותו אחד, משום שבעם ישראל נעשה הכל מטהרה, משום שעם ישראל שונה מכל העמים, משום שעם ישראל שונה מכל הגויים ואת זה בעצם יוכיחו דפי ההיסטוריה. אני חושבת שאין בינינו חילוקי דיעות, לגבי טהרת המשפחה, מה זה נידה? נידה זה כל דם שבא מן הרחם, בדרך כלל זה מחזור, זה יכול להיות כתוצאה מהתקן תוך רחמי או כתוצאה מבדיקה גניקולוגית עמוקה, הפלות, לידות, הריונות, לא משנה מה היא סיבת הדימום ולא משנה מה הכמות של הדימום, ברגע שאישה רואה דם שבא מן הרחם היא בחזקת נידה. שימו לב למילה נידה, הרי לכל מילה בעברית יש משמעות נכון? המלים בעברית הן לא התקניות כמו בכל שפה, נידה נקראת מהשורש נדוד, נדידה. בתקופה הזו של הנידה מתנתקים היחסים בינה לבין בעלה נודדים אחד מהשני שומרים על מרחק, אז בתקופה זו של הנידה, התורה אוסרת באיסור חמור בתכלית האיסור, התורה אוסרת באזהרות חמורות קיום יחסים בין בעל ואשה וזה כולל מינימום חמישה ימי מחזור. אני אומרת מינימום חמישה ימי מחזור לגבי נשים שרואות יומיים שלושה ימים ארבעה ימים וחמישה ימי מחזור יש כאלה שממשיכות שבעה שישה ימים ולאחר שהמחזור פסק לגמרי אנחנו סופרות עוד שבעה ימים, רק לאחר מכן אנחנו הולכות למקווה. אז מרגע שאישה רואה מחזור ועד שהיא הולכת למקווה, אז בתקופה הזאת התורה אוסרת בתכלית האיסור קיום יחסים בין בעל לאשה. חוץ מיחסי קירבה בתקופה זו היא מחנכת לריסון יצר המין, היא גם מאוד מחזקת ומונעת שחיקה בין בעל ואשה, היא גם מונעת שחיקה בחיי הנישואין ושתדעו שהתורה מאוד מחשיבה את הקשר הפיסי שבין בעל ואישה אבל שזה לא זמין בכל עת ובכל שעה ולא עם כל אחד, אך ורק עם הבעל והבעל אך ורק עם אשתו וזה למעשה חלק מקדושת הבית היהודי. אומר הקדוש ברוך הוא בתי אם את שומרת על המצווה הזו של טהרת המשפחה אני משרה את שכינתי בתוככם, שכינה זו שמירה, שכינה זה סיוע, כלומר אם אנחנו שומרות על טהרת המשפחה אנחנו פותחות פתח, חלון, צוהר לקדוש ברוך הוא, אנחנו נמצאות בקו ישיר עם הקדוש ברוך הוא בלי קרינה בדרך, ומי מאיתנו בנות יקרות לא זקוקה לשמירה מהשם? הרי חיינו בידי הקדוש ברוך הוא, בריאות, פרנסה, ילדים, אנחנו בכלל שולטים על משהו? אנחנו יודעים שבעוד רגע בפרט בתקופה זו שהעתיד הוא לוט בערפל…

מודעות פרסומת