דְּמֻיּוֹת גְּבוֹהוֹת עָמְדוּ בְּדֶלֶת, אַבָּא וְאִמָּא שֶׁאֵינָם שֶׁלִּי,

הֵם הִתְפַּלְּאוּ: הֵיכָן אִמּךְ?

מִי אַתֶּם? שָׁאַלְתִּי.

אֲנַחְנוּ הוֹרִים שֶׁל יֶלֶד אַחֵר. אֲת הִרְבַּצְת לוֹ הַיּוֹם בְּבֵית הַסֵּפֶר. אֵיפֹה אִמָּא שֶׁלךְ?

לֹא יוֹדַעַת, אֲנִי רַק שׁוֹכֶבֶת כָּאן בּשֶּׁקֶט מִתַּחַת לשָׁטִיחַ, בֵּין הַצְּלָלִים הָאֲדֻמִּים,

שם אֵשׁ פְּנִימִית שֶׁל שִׁיר, שם תְּשׁוּקָה לֹא מְשֻׁחְרֶרֶת מִסַּכָּנַת הַכֹּל מִסָּבִיב,

בְּדִיּוּק הִתְכַּוַּנְתִּי לִבְלֹעַ כַּדּוּרִים.

אִמָּא הָלְכָה, תָּם עִדָּן הָרֹךְ וְהֵחֵל עִדָּן הַמַּכָּה.

שְׁנֵיהֶם יָרוּ כַּדּוּר בְּרָאשִׁי

אֲנִי מפַרְפֶּרֶת וְגַם אֲחוֹתִי יוֹצֵאת מִתַּחַת לַשָׁטִיחַ לִלְגֹּם מִדָּמִי.

כָּאן הַיָּגוֹן הוּא מֵחְצָב הֲרָרִי, מֵעַל הֲרֵי הַסְּטוּדְיוֹ הַגְּבוֹהִים,

מֵעַל גַּלְגַּל הַיּוֹצְרִים, גַּם אֶגְרוֹף מֻכְרָח לִצְבֹר מַצָּב שֶׁל רְגִישׁוּת.

הַטַּבַּעַת שֶׁל אִמִּי עַל אֶצְבָּעִי. יֵשׁ לִי כֹּחַ נבואי.

אַךְ לֹא יָדַעְתִּי שֶׁכָּךְ זֶה יִגָּמֵר.

הִתְקַפְּלוּ אֵיבָרֶיהָ וּבָא הֵקִיץ לְהַדְלִיק זֹהַר אַחֵר.

מודעות פרסומת