לִפְעָמִים חַדְרֵי הַשִּׁירָה סְגוּרִים וַאֲנִי דּוֹפֶקֶת עַל הַדֶּלֶת.

אֲנִי עוֹמֶדֶת מִחוּץ לַשִּׁירָה וְדוֹפֶקֶת וְדוֹפֶקֶת:

"הַכְנִיסִי אוֹתִי אֲנִי רוֹצָה לְהִכָּנֵס".

זֶה יוֹם רְבִיעִי בַּצָּהֳרַיִם וַאֲנִי מִחוּץ לְשַׁעֲרֵי הַשִּׁירָה,

מְחַכָּה לְאִמִּי הַכּוֹעֶסֶת שֶׁתָּשִׁיב לִי מַפְתֵּחַ לְבֵיתָהּ.

הָאָפֹר הַזֶּה מְקַצֵּץ אַט אַט עַנְפֵי תִּקְוָה יְרֻקִּים.

זְאֵבֵי הַזַּעַם מְיַלְּלִים:

"פִּתְחִי לָנוּ, פִּתְחִי, בּוֹאִי הָרוּחַ וַאֲדַבֵּר בָּךְ,

בּוֹאִי הָרוּחַ וְאָשִׁיר".

אֲנִי מְפַסֶּקֶת אֶת לִבִּי לֶאֱסֹף מִלִּים שֶׁכָּתַבְתִּי לָהּ מִתּוֹךְ יְרֵכֶיהָ.

לְאַחַר שֶׁשָּׁתְקָה וְסֵרְבָה לְהַכְנִיס אוֹתִי לְבֵיתָהּ,

הַטֶּלֶפוֹן צִלְצֵל וְאִישׁ לֹא עָנָה.

הָעֵצִים בָּרְחוֹב עָמְדוּ עֲרֻמִּים וּכְסוּפִים,

סְבוּכִים וּמְצַפִּים.

מִישֶׁהוּ אִיֵּם לִשְׂרֹף אֶת כָּל הַסְּפָרִים.

לְהַעְתִּיק מִלִּים לְאַשְׁלָיוֹת מְרַצְּדוֹת.

הַכְּלָבִים נוֹתְרוּ כְּלוּאִים בַּמִּכְלָאוֹת.

הַתּוֹתָחִים רָעֲמוּ לַשָּׁוְא.

הַסִּפְרִיּוֹת עָמְדוּ בְּבשֶׁת דַּפֵּיהֶן הַמַּצְהִיבִים.

רַק הַחַשְׁמַל זָרַם בִּכְבָלִים שְׁחֹרִים

מוּצְפֵי בְּדִידוּת וּתְהוֹם.

לְאַחַר שֶׁהִשְׁאִירָה אוֹתִי מִחוּץ לִשְׁעָרֶיהָ חָשַׁשְׁתִּי לִשְׁלוֹמָהּ.

חָשַׁבְתִּי שֶׁהִיא בְּבֵיתָהּ גּוֹסֶסֶת וְרָצִיתִי לַעֲמֹד לְצַד מִטָּתָהּ.

יָדַעְתִּי כִּי נִבְגְּדָה בְּאֶלֶקְטְרוֹנִיקָה מַמְאֶרֶת

וְרוּחָהּ שָׁבְקָה מֵהַזְנָחָה.

לְאַחַר שֶׁנּוֹתַרְתִּי מִחוּץ לְבֵיתָהּ

נִסְגַּרְתִּי בַּסְּטוּדְיוֹ הָרֵיק וְצִלַּמְתִּי אֶת עֵינִי

בְּמַצְלֵמַת וִידֵאוֹ זְעִירָה.

הִשְׁתַּקַּפְתִּי בְּאִישׁוֹנִי כְּעוּרָה וְזָרָה.

בַּחֶדֶר הַשֵּׁנִי רָקְדוּ וְשָׁרוּ הַיְלָדוֹת.

לָהֶן הִיא תָּמִיד מַנִּיחָה לְהִכָּנֵס,

אוֹתָן הִיא אוֹהֶבֶת וְהֵן מְדַבְּרוֹת אוֹתָהּ מִבְּלִי יְדִיעָה.

לְאַחַר שֶׁהוֹתִירָה אוֹתִי מִחוּץ לִשְׁעָרֶיהָ

הָלַמְתִּי עַל דַּלְתָּהּ עַד זוֹב דַּעְתִּי.

כִּלִּיתִי אֱגוֹזֵי בְּרָזִיל דְּשֵׁנִים וְאָנָנָס מְסֻכָּר.

חִזַּקְתִּי שְׁרִירַי לַחֲבָטָה הַבָּאָה עַל דַּלְתָּהּ.

וּכְבָר חָשַׁבְתִּי לְחַזֵּק אֶת גּוּפִי וְלֹא לְבַקֵּשׁ אֵלֶיהָ.

לִהְיוֹת אַךְ בָּשָׂר רָעֵב,

לִחְיוֹת מִבְּלִי לִזְכֹּר, לָלֶכֶת וְלֹא לְהִתְבּוֹנֵן,

לִהְיוֹת גּוּף מַקְשִׁיב וְלֹא שׁוֹמֵעַ,

מִתְבַּדֵּר בְּרוּחוֹת הַבִּדּוּר.

לֹא לְחַכּוֹת שֶׁתִּקְרָא בִּשְׁמִי.

אַךְ מִדֵּי יוֹם הָלַמְתִּי עַל דַּלְתָּהּ

וְלִמַּדְתִּי אֲחֵרִים אֶת הַדֶּרֶךְ אֵלֶיהָ,

גִּלִּיתִי לָהֶם אֶת סוֹדָהּ.

הֶרְאֵיתִי אֶת כָּל הַמִּלִּים שֶׁנִּכְתְּבוּ לְתָאֵר מַהוּתָהּ.

וְאוּלַי הִיא בִּכְלָל פְּרוּצָה מְעַוֶּרֶת,

סוֹחֶטֶת מֹחוֹת עֲדִינִים לִבְטֹחַ בַּתָּמִיד.

אֶבְיוֹנִים וּמְחֻסְּרֵי בַּיִת תֶּאֱחֹז בָּם חֲזָקָה,

תְּנַשֵּׁב מִבַּעַד לְרֵאוֹתֵיהֶם הַשּׁוֹאֲפוֹת אֶת סַם הַתָּמִיד.

וְכָל הַלַּיְלָה אַהֲבָה יַעֲשׂוּ בָּהּ

וּבְנַהֲרוֹת הַדְּיוֹ יִנְשְׁפוּ בִּשְׂעָרָהּ.

יִלְחֲשׁוּ יָפְיָהּ בַּחֲדָרִים שְׂכוּרִים,

יְדַבְּרוּ אֶל שׁוֹכְנֵי הַכְּתָלִים,

אֶל הַשֶּׁמֶשׁ הַמְּאִירָה לִפְנוֹת בֹּקֶר,

אֶל פִּסַּת הַלֶּחֶם שֶׁיִּקְנוּ בִּשְׁאֵרִית דָּמָם.

בַּאֲחֵרִים אֵינָהּ חוֹשֶׁקֶת,

רַק כְּמֵהִים מַסְפִּיק בִּשְׁבִיל לְסוֹבֵב אֶת גַּבָּם לָעוֹלָם,

לְהָנִיחַ לָהּ לַחֲלֹף בְּעַד עַצְמוֹתֵיהֶם,

לְהַשְׁאִיל לָהּ אֶת גּוּפָם,

שֶׁתַּעֲשֶׂה בָּהֶם

שִׁירָה.

מודעות פרסומת